באחד מימי השישי היפים, כשהשמש כבר כמעט ושקעה וכולם מתכוננים כבר לסוף השבוע –
קיבלתי טלפון בהול. מהצד השני שמעתי קול דואג ועצוב שאמר לי – "תותי שלנו נדרסה והיא מיללת מכאבים".
ייעצתי להם לבוא מיד למרפאה כי אף פעם אי אפשר לדעת אם אין פגיעות פנימיות ודימומים פנימיים עד שלא נבדקה החיה ע"י רופא.
לאחר כעשרים דקות הגיעה תותי בליווי בני המשפחה למרפאה.
את תותי כבר הכרתי לפני כן כי חיסנתי אותה בכל חיסוני הגורים שהייתה צריכה כך שנפגשנו כבר שלוש פעמים לפחות.
תותי היא גורה בת שלושה חודשים (כשנדרסה) מעורבת קטנה, שועלית וחמודה שאוהבת לשחק.
בבדיקה במרפאה לא נראו כמעט סימנים לדריסה למעט לכלוך על הפרווה מאספלט הכביש וצליעה חמורה ברגל ימין אחורית.
תותי הרימה את רגלה הימנית/אחורית באוויר וצרחה מכאב כל פעם שנגעתי ברגל.
תותי קיבלה זריקה חזקה מאד נגד כאבים, שגם שלחה אותה לשינה על עננים ורודים של מורפיום ואז אפשר היה לבדוק אותה ביתר דיוק.
בבדיקה הרגשתי חיכוך לא טבעי בהזזת מפרק הירך שנקרא בשפה רפואית קרפיטציות וביידיש קרעכצען ורגל ימין היתה "יותר קצרה" מרגל שמאל.
בצילום רנטגן שנעשה ניתן היה לראות שרגל שמאל תקינה אך רגל ימין שבורה בדיוק במקום בו ראש הירך מתחבר למפרק האגן (מסומן בחץ אדום) והאבחנה הייתה כי תותי סובלת משבר בראש הירך בדיוק במקום ממנו גדלה העצם – לוחית הגדילה.
שבר כזה – והזווית בו נמצאו שני חלקי השבר זה מול זה, חייבו ניתוח אורטופדי לתיקון הבעיה.
מאחר שתותי זה עתה נדרסה והגוף שלה עבר טראומה קשה היה צורך לייצבה לפני כניסה לניתוח.
תותי קיבלה המשך של שיכוך כאבים ואנטיביוטיקה למשך יומיים וביום ראשון עברה ניתוח להסרת ראש הירך – בו נחתך כל הראש – החלק שנשבר עם בסיסו – ושויף כך שלא יהיה מגע בין עצם הירך לעצמות האגן. אחרי ניתוח מסוג זה הרגל בעצם "צפה" על שרירים והמפרק השבור מתבטל כך שאין יותר כאב הנובע מחיכוך עצם בעצם.
תותי התאוששה יפה מהניתוח וחזרה לביתה ולחיק משפחתה.

שבר ראש ירך בכלבה

כיום תותי עוברת פיזיותרפיה יום יום בביתה ע"י משפחתה האוהבת על מנת לחזק את השרירים התומכים ברגל ולהחזיר את הרגל לתפקוד מלא.
כולנו מחזיקים זנבות לתותי ומאחלים לה החלמה מהירה והמשך חיים בריאים ללא תאונות – שנתראה רק בחיסונים……….
בחרתי להביא לפניכם מקרה דוגמא זה מאחר שאני נתקל בהרבה מקרים של פגיעות בבעלי חיים שלא כולם נגמרים בטוב כמו זה.
חיות המחמד שלנו – כמה חכמות שיהיו – אינן יכולות לצפות סיכונים ברמה גבוהה מילד בן שנתיים.
לכן – לכלב אין יכולת לצפות שהמשאית שמתקרבת תדרוס אותו או שבעליו שנכנס לחנייה יעלה לו על הרגל עם רכבו. כמו כן אין לחיות רבות יכולת להבחין ברעלים – במיוחד אם אלה מעורבבים בפיתיון מושך.
כל זה מוסר את הכדור לידינו.
אנו צריכים לצפות מראש את הסיכונים המאיימים על בעלי החיים שלנו ולהחליט בליבנו שזה לא מקובל עלינו שכלבנו או חתולנו האהובים לא יגיעו היום הביתה.
מרגע שהחלטנו לקחת אחריות מלאה על חייהם ניתן לעשות הרבה כדי למנוע תאונות –
טיולים ברצועה בלבד – כי כשכלב בטיול עם בעליו הוא סומך עליכם שתשמרו עליו ויחצה כביש בלי לבדוק אם באה מכונית. הוא הולך לידכם וחושב שאם אתם שם לא יקרה לו כלום.
לכן, כשאתם מטיילים עם הכלב קישרו אותו ברצועה כדי שלא יתרוצץ בכביש.
שימרו את בעל החיים במידת האפשר באזור סגור ומגודר בו לא יוכל להגיע לאזורים ומחסנים חקלאיים שם כמות הרעלים המסוכנים גדולה.
אל תפזרו רעלים בחצרותיכם בצורה שכלב או חתול יוכלו להגיע לרעל או לעכברים מורעלים.
אם אתם בכל זאת מאלה המשחררים את הכלב או החתול לטיולים עצמאיים – דאגו לבדוק אותם באופן שטחי בסוף כל טיול כדי לזהות סימנים יוצאי דופן בהתנהגות או פגיעות חיצוניות.
בכל מקרה בו זיהיתם משהו שלא נראה לכם תקין – אל תהססו להתקשר למרפאה – כי מניסיון, מה שדוחים למחר רק נהיה יותר גרוע ואף פעם לא יפריע לי אם תתקשרו – גם בארבע בבוקר.
רשימת מקרים בהם יש ליצור קשר דחוף עם וטרינר:
טראומות (תאונות דרכים, פצעי נשיכה, נפילה מגובה).
קשיי נשימה (כחלון ריריות, נשימה מהירה ומאומצת בפה פתוח, ריור).
חשד להרעלה או סימני הרעלה (הקאות, רעידות, עוויתות).
סימנים עצביים (שיתוק פתאומי, עוויתות, שינויי התנהגות,בעיות ש"מ).
שלשולים והקאות חריפים.
מכת חום, הכשת נחש, התחשמלות, כוויות, שאיפת עשן.
קשיים בהמלטה.
דימומים.
חיוורון ריריות.
התנפחות פתאומית של הבטן.
צניחת איברים (וגינה, רחם, רקטום, מעי, פתיחת תפרי ניתוח).
התמוטטות פתאומית.
כל מופע חריג בבעל החיים הנראה כמסכן את חייו.

בברכת קיץ בטוח, פורח ובריאות לכולם.

ד"ר אמיר וינברג
וטרינר בכפר
מרכז וטרינרי סגולה
08-850-59-59
054-810-85-68